<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער ט'</h1>
<h2>דף פג.</h2>
והחילוקין שיש בסילקא, במה שיש לאדם זכות אין סילקתו כלום (אבל) אם לא במכר או במתנה או בשאר ענינים. אבל סילקה אינו מועיל. ואיתא פרק הכותב דין ודברים אין לי על שדה זו וכו'. ובמה שעדיין לא בא לידו וסוף שיבוא, כגון ירושה, אינו מועיל אפילו מכר ומתנה ולא הפקר, וזהו מה שאירש מאבא וכו'. ומה שעתיד לבוא לו מכוח מעשיו, יכול להתנות ולהסתלק, כגון הבעל מתנה עם אשתו בעודה ארוסה, שמכוח מעשיו, שהם הנישואין, באה לו. וכרב הונא פרק הכותב, נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה וכו' עד כאן. האשה שהתנתה עם בעלה בעודה ארוסה לבטל זכותו מהדברים שזוכה בהם, תנאי קיים, אפילו לא קנו מידו. והרשב"א [כתב] נמי במה שעדיין לא בא ברשותו אין מחילתו מחילה, דמאן מחיל ולא מצי מחיל, וכדאיתא פרק יש נוחלין [קכ"ו ע"ב], וכן אין סלקתו סילקא.
<h2>דף פה.</h2>
מי שטען שפרע השטר אבל שיפרע אם ישבע המלוה שלא קבל פרעון, ובשטר שאין בו נאמנות כל זה, אומרים ללוה שיביא מעות ואחר כן ישבע ויטול.
אמר הלוה אין לי כלום מה לשלם, משביעין אותו בתקנת הגאונים שאין לו, ולכשתשיג ידו יתן לבעל חובו וישבע שלא פרעו, ר"ם פי"ד. ומי שנתחייב שבועה שנשבע ונוטל כאותם הנזכרים במשנה, כתב הרי"ף בתשובה שאין נשבע אחד מהם. וכתוב למעלה בשער ז.
